מאז שאני זוכרת את עצמי חלמתי בוורוד.
גדלתי כבת בכורה ואחריי שתי אחיות מתוקות, כך שהחיים בבית חגו סביב חצאיות וקוקיות. אבא שלי בגיל צעיר מאוד למד לקלוע צמות, לעשות זנב פוני, ושלל תסרוקות שלא היו מביישות דוכן בטיילת באילת.
אז חלמתי. על הבת הבכורה שתהיה לי, ואיך זה יהיה להיות אמא לבת, ומה אעשה כשהיא תרצה לצאת מהבית עם חולצת בטן, לק על הציפורניים או חלילה עיפרון שחור מתחת לעיניים. מעל הכל, חלמתי להלביש אותה בוורוד. כל החדר שלה יהיה מעוצב בצבעי הלו קיטי או מיני מאוס, nici מותג הפיג'מות האהוב עליי ושאר מנעמים. שום צבע אחר לא היה בא בחשבון. אז חלמתי.
יום בהיר אחד, בשעה ספציפית אחת, בסקירה ראשונה, כך קראו לה, אמרו לי שהרקדנית שיש לי בבטן, הוא בעצם רקדן. אחרי השוק הראשוני שנבע בעיקר מהעובדה שאין לי שמות לבנים, התחלתי להזיע מהמחשבה על מה יהיה עם כל הפריטים הוורודים שאספתי בעגלות הקנייה בעלי אקספרס ואיביי. התקף חרדה של ממש.
עם בואו לעולם של נסיך האור הפרטי שלי, זה הכה בי. אפשר גם ורוד. אבל לא רק. שחור, אפור ולבן הפכו לצבעים האהובים עליי, את החתולה הוורודה החליפו בחלומות דובי פנדה, צפיתי עם בעלי בכל סרטי הנוקמים, ובכלל Marvel נהיה מותג הבית. החלומות הפכו כתומים, ירוקים, כחולים, צהובים, אדומים, ובכל השילובים האפשריים. אל תטעו, 50 הפיג'מות שיושבות לי בארון עדיין נושאות בגאווה את פרצופיהן של החתולה, הכבשה והעכברית האהובות עליי.
הפסקתי להגיד לעצמי 'לבנות יש יותר', 'לבנות יש פריטים יפים יותר', ומצאתי את עצמי, אמא צעירה, בוחרת שלא להיכנע למוסכמות תרבותיות מגדריות שנפוצות במחוזותינו. אני באופן אישי מעדיפה בגדי יוניסקס, הם יפים יותר, אפשר יהיה להעביר אותם לאחותו העתידית, ואני באמת מעריכה את מעצבי הבגדים שמשכילים לפנות לקהל משולב ללא הפרדת צבעים בין בנים ובנות.
מתוך העיסוק בלבוש של דוגמן הבית, והאהבה הגדולה לעסוק בו, הקמתי את קבוצת הפייסבוק 'אמהות מלבישות'. אני באמת שואבת הנאה והשראה מלראות פצפונים לבושים במיטב בגדיהם. שמנו למטרה, ליאור, עדי ואני, להפוך את הסטיילינג של היקרים לנו מכל למשתלם, מעבר לעובדה שהוא פאן. מאחורי הקלעים אנחנו עובדות על שיתופי פעולה עם חברות שונות הקשורות בעיצוב וסטייל לתינוקות וילדים.
יחד איתן, אני מזמינה אתכן לעקוב אחרינו, אחרי מבצעים, טיפים, כתבות והנחות, ולהמשיך ליהנות ממה שעושה לנו כל כך טוב, מבלי לפשוט את הרגל.
הלבשה נעימה,
שירי טל גזיאל
צוות אמהות מלבישות
